הלנה כגן

בעבר, כל ירושלמי ידע לענות על שאלה זו – היא הייתה רופאת הילדים מספר אחד בעיר.

הלנה כגן נולדה בעיר טשקנט בשנת 1889 . בצעירותה היתה פסנתרנית מוכשרת, שלמדה רפואה בשוויץ. כאשר סיימה את הכשרתה כרופאת ילדים, החליטה סופית לוותר על קריירה במוסיקה תוך נחישות לתרום לבניית המדינה היהודית בארץ ישראל, לשם הפליגה בשנת 1913 .
באימפריה העותומנית, לא אישרו לנשים רישיונות לעסוק ברפואה, אך לאחר שמילאה תפקיד מכריע בהשתלטות על מגיפת הכולרה, הוענק לדר’ כגן הצעירה רישיון כבוד – הרופאה היחידה בכל האימפריה העותומנית! היא פתחה קליניקה קטנה בתוך ביתה והפכה לרופאת הילדים הראשונה בארץ.

דר’ כגן עמדה בראש המחלקה לרפואת ילדים בבי”ח ביקור חולים בו גם הקימה בית ספר לאחיות. היא יזמה את מרפאות טיפת חלב, ערכה מחקר בקדחת שגרונית (rheumatic fever), הקימה מרכזי רווחה ליהודים וערבים ופקחה על הפעילות הקשורה לתינוקות וילדים בארגון ויצ”ו. שאיפתה המתמדת לדאוג לרפואה מונעת עבור הילדים גלשה גם לתחום של מניעת נשירה מבית הספר – ומכאן – הקמת מרכז הלמידה הנושא את שמה עד היום.

דר’ כגן נבחרה למועצה המחוקקת של היישוב היהודי בארץ ישראל והייתה חברה בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית. בשנת 1958 הייתה לאישה הראשונה לקבל את תואר יקירת ירושלים, ובשנת 1975 זכתה בפרס ישראל.

בגיל 78 , במהלך מלחמת ששת הימים, היא טיפלה בחיילים פצועים במחלקה לרפואה דחופה במהלך 36 שעות רצופות, ובשנות ה – 80 לחייה נהגה עדיין לנסוע באוטובוס לספריה הרפואית בבי”ח הדסה על מנת להתעדכן בהתפתחויות האחרונות ולהבטיח את הטיפול הטוב ביותר לחולים הצעירים הפוקדים את הקליניקה היומית שלה.

הלנה כגן נפטרה בשיבה טובה בגיל 89 – אגדה מהלכת.